אלימות במשפחה

השימוש בביטוי טובת הילד התרוקן ממשמעותו ולמעשה כל אדם שמבקש לקיים את רצונותיו, "מדביק" את הרצון הזה לביטוי השגור, "טובת הילד".
אותו אב טען בביהמ"ש לענייני משפחה כי אין בעובדה כי הוגש נגדו כתב אישום כדי להוכיח את אשמתו וכי גם אם ישנה כזו, אין זה אומר שילדיו לא צריכים לראות אותו. המצב הזה לצערנו שכיח מאוד. בתי המשפט בישראל לא חשופים לחומר הראיות שבתיק הפלילי ואין בקיומו של הליך פלילי כדי להשפיע על ההגנה שיש להעניק לילדים גם אם מתקיים חשש ממשי.

במקרים כמו במקרה של א' בה הייתה אלימות מינית כלפי קטין או במקרים אחרים של אלימות פיזית או מילולית, הזנחה ועוד מקרים קשים, יש לעמוד על הזכויות ועל המרקם הדק שבין ההליך הפלילי לאזרחי.

משרדנו מעניק שירות ליווי לנפגעי עבירה בבתי המשפט הפליליים וניהול הליכי משפחה בבתי המשפט למשפחה ובערכאת בה"ד הרבני.

מי הם בני משפחה?
חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 סעיף 1 (2) קובע כי בני משפחה הם: https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/072_009.htm

(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד) נכדו;
(ה) הורי הוריו;
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;

• אלימות בין בני זוג – במציאות של ימינו, בכל 16 ימים אשה נרצחת בישראל על ידי בן משפחתה. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שרוב הקורבנות במקרים של אלימות במשפחה, הן נשים. קיימים מקרים כי הגברים בעצמם קורבנות אבל הם מועטים ביחס לנשים הנפגעות.
• אלימות כלפי ילדים – ילדים שהם קורבן של אלימות מצד אחד ההורים או מצד האדם שאצלו הם במשמורת או על ידי בן זוג של הורה. ישנם מקרים בהם הילד אינו הקורבן הישיר של האלימות (לדוגמה, במקרים של אלימות בין בני זוג) עדיין מומלץ להוציא אותו מחזקת האדם האלים מחשש לשלומו הנפשי והגופני. ילדים ניזוקים נפשית מהשהייה בבית אלים גם כשלא מופנית כלפיהם אלימות אשר משאירה סימנים פיזיים.
• אלימות כלפי קשישים – האוכלוסייה הכי חלשה ופגיעה יחד עם ילדים. אלימות כלפי קשישים מהאדם שמטפל או אחראי עליהם, לעיתים מדובר בבני משפחה המנצלים או מתעללים בבן משפחה מבוגר אחר.

סוגי האלימות המוכרים הם:

• אלימות פיזית – פגיעה פיזית מכל סוג שהוא כשפעמים רבות היא מלווה בנזק גופני לקורבן.
• אלימות מילולית – קללות, גידופים, השפלות, איומים וכו'.
• אלימות נפשית – מניפולציות רגשיות ומילוליות, הקטנה ופציעה של נפש הקורבן ללא שימוש באלימות פיזית.
  אלימות מינית – אלימות מינית בתוך משפחות נפוצה מאוד, העדר גבולות גוף ועד אונס או מעשים מגונים. ה"הסכמה" איננה קיימת או רלוונטית כשמדובר על פגיענ מינית אשר נעשית על ידי אחראי שכן ילד או חסר ישע איננו יכול להביע הסכמה או לדעת מה נורמאלי או מותר. עבירות מין רבות הן עבירות הנעשות בתוך "משחק" או עיוות של מה שמוצג לילד על ידי אחראי. עבירות מין רבות נעשות בילדים בתוך המשפחה על ידי מי שאמורים להיות הגורמים המגנים והמטפלים, הורים, דודים, אחים, סבים.
• אלימות כלכלית – שליטה או מניעת גישה לכספים. אחת מצורות האלימות השקטות והקשות ביותר היא האלימות כלכלית, לעיתים האלימות ומניעת הגישה לכסף ולרכוש נעשית בידיי צד שכלל לא הרוויח את הכסף ועדיין הוא ששולט או מכתיב מה יעשה בכספים הנמצאים בשליטתו. אלימות כלכלית יוצרת תלות של הקורבן וחוסר יכולת להתנהל ללא התוקף, לכן מדובר במה שמוגדר כ"מעגל האלימות", כיוון שלא ניתן לצאת ממסגרת זו.

במידה ונפגעת מאלימות במשפחה, נשמח להזמינך לקבל ייעוץ, הכוונה והקלה ברגישות, אמפתיה ומקצועיות.