פגיעה מינית בתוך המשפחה, בין אם היא בילדים ובין אם היא במבוגרים היא אחת הטראומות הקשות ביותר שאדם יכול לשאת- תחושת הבגידה באמון וחדירת הגבולות של הצד הנפגע הם בלתי מדידים.
כשבוחנים פגיעות מיניות בתוך המשפחה אפשר לחלק אותן לשתי קטגוריות:
- פגיעות מיניות בזוגיות – בין אם מדובר באונס, מעשים מגונים, הטרדה או כל עבירת מין אחרת שמופנית כלפי בת זוג או בן זוג הינה עבירה פלילית. התפיסה הנפוצה שעבירות מין אינן יכולות להתבצע בתוך מערכת יחסית זוגית היא שגויה ביסודה שכן כל סוג של יחסים אינטימים מחייבים הסכמה ורצון חופשי של שני הצדדים. כשישנו מצב בו צד מקיים מגע ללא הסכמה מדובר בעבירה. בעבר לא הוכרו יחסי מין בכפייה בין בני זוג כאונס ותופעה זו הושתקה מהשיח הציבורי אולם כיום, תופעה זו צברה הכרה ומקום בשיח הציבורי ובשיח המשפטי והיא מגונה על ידי מדינות רבות בעולם. בהתאם לשינויים החברתיים הנובעים ממאבקים של ארגוני זכויות אדם, השיח הציבורי לגבי שיוויון זכויות לנשים התרחב גם לנושאים שהיו בעבר "טאבו"במדינות השונות, באמנות בינלאומיות וגם אצלנו בישראל וזאת אף שבמדינות רבות אונס במסגרת הנישואים עדיין לא זוכה להתייחסות בחוק, וגם אם כן – נאכף רק לעיתים נדירות.
- פגיעות מיניות בילדים – פגיעות מיניות בילדים הן אולי הנוראיות מבין כולן. ילד אשר נפגע מינית מאבד את התמימות ואת תחושת הביטחון שלו, הכבוד העצמי והיכולת לסמוך על אנשים קרובים. הנזקים ארוכי הטווח הנגרמים לילדים כתוצאה מאלימות מינית בתוך המשפחה הם גדולים מכדי לפרט את כולם, רגשית משפטית. חשוב להגיד שאדם שפוגע בילד ימשיך לפגוע בו גם בעתיד ולכן כשיש אפילו חשד ולו הקטן ביותר שמתבצעת פגיעה מינית בילד חובה להוציא אותו מחזקת החשוד בפגיעה.
קושי המערכתי להוכיח דבר בפגיעה בקטינים ובחסרי ישע הוא האתגר הגדול ביותר של זממנו אנו. לעיתים לא מוגשים כתבי אישום.